אתר למשרד עורכי דין הוא לא כרטיס ביקור. הוא הערוץ שדרכו לקוח פוטנציאלי מחליט אם לפנות אליכם, ולכן הוא חייב להיות נגיש לפי תקן, מאובטח ברמת הטופס, ומהיר מספיק כדי שלא יינטש לפני שנטען.
בואו נבנה את האתר שלכםלקוח שמחפש עורך דין בוחר קודם כל לפי אמון. האתר הוא הרושם הראשון, ותוך 3 שניות הוא מחליט אם אתם מקצועיים ואמינים, או ממשיך למתחרה.
בונים את האתר נגיש מהיסוד: ניווט מקלדת, ניגודיות תקינה, תגיות ARIA וטקסט חלופי, לא תוסף חיצוני שמכסה על קוד לא נגיש.
פנייה של לקוח פוטנציאלי היא מידע רגיש. הטופס מוצפן בהעברה מעל HTTPS, ובמסד הנתונים ההגנה נשענת על הרשאות וגיבוי, והפנייה מגיעה רק למי שהמשרד הגדיר.
לכל תחום דף משלו: נזיקין, גירושין ומשפחה, נדל״ן, פלילי ודיני עבודה. גוגל מדרג עמודים ולא אתרים, ולכן כל דף נבנה סביב שאילתה אחרת.
פניות רבות מגיעות דווקא בערב ובסופ״ש, כשהמשרד סגור. טופס תיאום פגישה עם בחירת מועד ואישור אוטומטי תופס את הפונה בזמן שהוא מוכן.
מודדים LCP, INP ו-CLS מול הסף שגוגל מפרסמת, ומתקנים תמונות, פונטים וסקריפטים עד שהאתר עומד בהם גם ברשת סלולרית.
אתר של עורך דין כפוף לכללי הפרסומת של הלשכה. כותבים תוכן שמסביר מומחיות ותהליך, בלי הבטחות תוצאה ובלי השוואה למתחרים.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחילות חובת נגישות גם על שירות שניתן באינטרנט, והתקן הישראלי 5568 הוא הבסיס המקצועי לכך. הוא נשען על הנחיות WCAG ברמה AA. עבור משרד עורכי דין זה רגיש במיוחד, כי חלק מהלקוחות הפוטנציאליים מגיעים דווקא בעקבות נכות, תאונה או תביעת ביטוח. אתר שלא נגיש חוסם בדיוק את הקהל שהכי צריך אתכם, וגם משדר חוסר תשומת לב לפרטים.
נגישות אמיתית נבנית בקוד, לא בתוסף. אנחנו בונים היררכיית כותרות תקינה, ניווט מלא במקלדת עם סימון פוקוס ברור, ניגודיות צבע שעומדת ביחס הנדרש, טקסט חלופי לכל תמונה, תוויות ותיאורי שגיאה לכל שדה בטופס, ותמיכה בהגדלת טקסט בלי שהעימוד יישבר. ווידג׳ט נגישות חיצוני יכול להוסיף שכבת נוחות, אבל הוא לא מתקן קוד שנבנה לא נכון מלכתחילה, וקורא מסך יחשוף את זה מיד.
לצד האתר עצמו נהוג לפרסם הצהרת נגישות ייעודית, ולציין בה את רמת ההתאמה, דרך ליצירת קשר לפניות נגישות ותאריך עדכון. אנחנו מספקים את התשתית הטכנית ואת בדיקות הנגישות, והמשרד מחליט מול היועץ שלו על הנוסח המדויק ועל היקף ההצהרה. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי, אבל אנחנו עובדים לפי עקרונות הנגישות של WCAG, ובודקים כל עמוד בכלים אוטומטיים כמו Lighthouse ו-axe, לצד בדיקה ידנית של ניווט במקלדת ושל קריאה בקורא מסך.
פנייה בטופס באתר של משרד עורכי דין היא לא עוד ליד. אדם כותב שם שהוא באמצע גירושין, שנפגע בעבודה או שנפתחה נגדו חקירה. המידע הזה עובר ברשת, נשמר איפשהו, ומגיע לתיבה כלשהי. לא מעט אתרים פשוט שולחים אותו במייל לכתובת פרטית, בלי הצפנה מעבר לזו של ספק הדואר, בלי בקרה על מי נחשף אליו, ובלי דרך מסודרת למחוק אותו אחר כך.
אנחנו בונים את זרימת הפנייה אחרת. התעבורה כולה רצה מעל HTTPS עם תעודה תקפה, כלומר המידע מוצפן בהעברה, והגנת המידע במסד היא נושא נפרד של הרשאות וגיבוי. הטופס מוגן מפני שליחה אוטומטית ומפני הזרקת קוד, והנתונים נכתבים למסד נתונים בשרת שלכם או בשירות מנוהל, עם הרשאות גישה מוגדרות. משם אפשר לשלוח התראה לצוות בלי לכלול את גוף הפנייה, כך שהפרטים הרגישים נשארים במקום אחד מוגן ולא מתפזרים בין תיבות דואר וקבוצות וואטסאפ.
את מערכת ניהול הפניות בנינו כבר בפועל. באתר sharontours.co.il יש מערכת ניהול פניות שמרכזת במקום אחד את כל הפניות שנכנסו, כדי שאף בקשה לא תיפול בין הכיסאות. אותו עיקרון עובד למשרד עורכי דין: כל פנייה מקבלת מזהה, תאריך וסטטוס טיפול, רואים מי כבר חזר ללקוח, ואפשר לשלוף בהמשך מאיזה עמוד ומאיזה תחום עיסוק הגיעו הפניות האיכותיות באמת.
דף אחד שכתוב בו נזיקין, משפחה, נדל״ן ופלילי מתקשה להתחרות על אף אחת מהשאילתות האלה. גוגל מדרג עמודים, לא משרדים. לקוח שמחפש עורך דין תאונות עבודה ולקוח שמחפש הסכם ממון נמצאים בשתי כוונות חיפוש שונות לגמרי, וכל אחד מהם צריך עמוד משלו: כותרת ייעודית, הסבר על ההליך, מה הלקוח צריך להביא לפגישה, ושאלות נפוצות שנכתבו לתחום הזה בלבד.
המבנה שאנחנו בונים הוא עמוד אב לכל תחום, ומתחתיו עמודי משנה לשאילתות ספציפיות כמו רשלנות רפואית או משמורת משותפת. כל עמוד מקבל כותרת H1 אחת, תיאור מטא ייחודי, קישורים פנימיים לעמודים הקרובים לו, וסימון Schema מסוג LegalService או FAQPage שמסביר לגוגל במה מדובר. ככה נפתחת אפשרות להופיע על יותר שאילתות, בלי לדלל את הסמכות של אף עמוד.
התוכן עצמו כפוף לכללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין, וזה משנה את אופן הכתיבה. במקום סופרלטיבים, הבטחות תוצאה או השוואה למשרדים אחרים, אנחנו כותבים תיאור ענייני של תחומי העיסוק, ההשכלה, ההליך ואופן העבודה. זה גם עדיף שיווקית: טקסט שמסביר מה קורה בפועל בונה אמון טוב יותר מהכרזות. האחריות על התוכן היא של המשרד, ואנחנו מביאים מבנה, ניסוח מדויק ועבודה לפי הכללים שהמשרד מגדיר.
אדם שמחליט לפנות לעורך דין עושה את זה ברגע מסוים, ולרוב הרגע הזה לא נופל בין תשע לחמש. מישהו קורא על זכויותיו בשבת בבוקר, או מחפש עורך דין בערב אחרי שקיבל מכתב. אם הדרך היחידה ליצור קשר היא מספר טלפון, הוא ידחה את זה למחר, ומחר הוא כבר יגיע למשרד אחר שאפשר היה לתאם איתו פגישה בשלושה קליקים.
טופס תיאום פגישה טוב לא מבקש הכול. שם, טלפון, תחום הפנייה ומשפט קצר על המקרה מספיקים כדי שהמשרד יידע אם זה רלוונטי. אפשר להוסיף בחירת מועד מתוך יומן אמיתי, אישור אוטומטי במייל ותזכורת לפני הפגישה. את המנגנון הזה בנינו בפועל ב-frontlife.co.il, מוצר שלנו לניהול תורים עם קביעת מועד בזמן אמת, אישורים ותזכורות, וההיגיון שלו מתאים גם לתיאום פגישת ייעוץ במשרד.
לצד הטופס כדאי להשאיר גם כפתור וואטסאפ וגם מספר טלפון לחיץ במובייל. חלק מהפונים ירצו לדבר מיד, וחלק יעדיפו לכתוב בלי להזדהות בשיחה. מה שחשוב הוא שכל ערוץ יגיע לאותו מקום מנוהל, ושתדעו מאיזה עמוד הגיעה הפנייה. כשרואים שדף תאונות דרכים מייצר פניות ודף אחר לא, מפסיקים לנחש איפה להשקיע בתוכן ובקידום, ומתחילים להחליט לפי נתונים.
Core Web Vitals הם שלושה מדדים שגוגל מודדת אצל גולשים אמיתיים: LCP, שהוא הזמן עד שהאלמנט הגדול ביותר במסך הראשון מוצג, INP, שמודד את זמן התגובה לאינטראקציה, ו-CLS, שמודד קפיצות של אלמנטים בזמן הטעינה. גוגל מפרסמת ספים מומלצים לכל אחד מהם, והם משפיעים גם על חוויית המשתמש וגם על האופן שבו העמוד נמדד. באתר משפטי זה מורגש במיוחד, כי הגולש מגיע לחוץ וממהר.
הגורמים הנפוצים לאיטיות באתרי תבנית הם תבנית כבדה, תוסף גלריה, סליידר שמושך ספרייה שלמה, ותמונות שהועלו במידות מקוריות. אנחנו בונים בקוד אישי ב-React ו-Node.js, מגישים תמונות בפורמט WebP במידות מדויקות, טוענים פונטים עם font-display ומקדימים חיבור לדומיין הפונטים, ודוחים כל סקריפט שלא נדרש להצגה הראשונית. התוצאה היא עמוד שנטען מהר גם ברשת סלולרית בינונית, בלי לוותר על עיצוב.
מדידה מלאה נשענת על נתוני שדה, לא רק על מעבדה. PageSpeed Insights מציג גם נתונים ממשתמשים אמיתיים של האתר, אבל הם מופיעים רק כשיש מספיק תנועה, ולכן באתר חדש בדרך כלל אין אותם בכלל ונשארים בשלב הראשון עם מדידת מעבדה, ואוספים נתוני שדה בהמשך. אנחנו בודקים לפני ההשקה ואחריה, מתקנים מה שחורג, ומחברים את האתר ל-Search Console כדי לראות אילו שאילתות מביאות הופעות ואילו עמודים תקועים בעמוד השני. משם ההחלטות על התוכן הבא הן החלטות מבוססות, ולא ניחושים.
העלות נגזרת מההיקף. אתר תדמית ממוקד שונה מאתר עם עשרה עמודי תחומי עיסוק, מערכת תיאום פגישות, בלוג משפטי ומעטפת נגישות מלאה. אנחנו מתמחרים לפי אפיון: כמה עמודים, אילו מערכות, ומה נדרש בתוכן. שיחה קצרה מספיקה כדי לתת טווח מדויק, בלי מחירונים גנריים.
לוח הזמנים נקבע באפיון לפי ההיקף: כמה עמודי תחומים, אילו מערכות ומה מצב התוכן. החלק שהכי משפיע עליו הוא התוכן עצמו: אישור הטקסטים המשפטיים עלול להאריך את התהליך, לעיתים אפילו יותר מהפיתוח עצמו. כשמכינים מראש את תיאורי התחומים ואת פרטי הצוות, התהליך מתקצר משמעותית.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חלות גם על שירות שניתן באינטרנט, והתקן הישראלי 5568 מגדיר את הדרישות הטכניות. ההיקף המדויק תלוי בנתוני העסק, ולכן שווה לבדוק אותו מול גורם מוסמך. מקצועית, אתר שנבנה נגיש מלכתחילה עולה פחות מתיקון נגישות בדיעבד.
כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין מסדירים את הנושא, והם מתייחסים בין היתר לאופן ההצגה ולתוכן. בפועל זה אומר לכתוב ענייני: תחומי עיסוק, השכלה, ניסיון ותיאור ההליך, בלי הבטחות תוצאה ובלי השוואה למשרדים אחרים. אנחנו כותבים בהתאם לקו הזה, והאישור הסופי של הנוסח נשאר אצל המשרד.
לאן שתחליטו. ברירת המחדל שאנחנו ממליצים עליה היא שמירה במסד נתונים מאובטח עם הרשאות גישה, ובמקביל התראה קצרה למי שאמור לטפל. ככה הפרטים הרגישים לא מסתובבים בתיבות דואר פרטיות ובקבוצות וואטסאפ, ויש מקום אחד שבו רואים את כל הפניות, את הסטטוס שלהן ומי כבר חזר ללקוח.
עדיף מעט דפים טובים מהרבה דפים ריקים. מתחילים מהתחומים שמביאים בפועל את רוב העבודה למשרד, בונים לכל אחד דף מלא עם הסבר על ההליך ושאלות נפוצות, ורק אחר כך מרחיבים לשאילתות משנה. דף תחום עם שלוש שורות טקסט לא באמת מתחרה על השאילתה, והוא גם מחליש את שאר האתר.
וורדפרס עובד, אבל באתר משפטי הוא גורר תוספים שאתם לא שולטים בהם, ובכל אחד מהם עלולה להיפתח פרצה או להיטען קוד מיותר. אנחנו בונים בקוד אישי ב-React ו-Node.js, בלי תבנית ובלי תוספים, ולכן שולטים במה שרץ בעמוד, במה שקורה לנתוני הטופס, ובזמני הטעינה.
בלוג עוזר כשהוא עונה על שאלות אמיתיות שלקוחות מקלידים, למשל מה עושים אחרי תאונת עבודה או איך מתנהל הליך גישור. מאמר כזה יכול להביא תנועה ולקשר פנימית לדף התחום הרלוונטי. בלוג שמתעדכן פעם בשנה בפוסטים כלליים לא תורם. אם אין זמן לכתוב, עדיף להשקיע בעומק של דפי התחומים.
נשמח לשמוע על המשרד שלכם ולתת ייעוץ ראשוני חינם, בלי התחייבות.
לקבלת הצעת מחיר