SEO הוא קידום אתרים אורגני: כל מה שנעשה כדי שהאתר יופיע בתוצאות הרגילות של גוגל, בלי לשלם על כל כניסה. מקום בתוצאות הרגילות אי אפשר לקנות. אפשר לעבוד על האתר ועל האמון שסביבו, ולראות לאורך זמן מה זז.
תקציר: בתוצאות הרגילות גוגל מדרג עמודים ולא עסקים. הוא בודק אם אפשר לסרוק ולהבין את העמוד, אם העמוד עונה על מה שהמחפש רצה, ואם יש סיבה לסמוך על מי שכתב אותו. התוצאות נמדדות בדרך כלל בחודשים, ומקום ראשון אי אפשר להבטיח. בהמשך: איך זה עובד, איך מוצאים ביטויי חיפוש, מה עושים בכל תחום, תוכנית ל-30 יום ומילון מונחים בסוף.
כשמישהו מחפש בגוגל "בונה אתרים" או "מסעדה בקרבתי", התוצאות הראשונות מקבלות את רוב הקליקים. SEO הוא העבודה שנועדה להכניס אתר לשם.
SEO הוא קיצור של Search Engine Optimization, אופטימיזציה למנועי חיפוש. בעברית קוראים לזה קידום אתרים אורגני, או סתם קידום אורגני, וההבדל בין השמות הוא שפה בלבד. אורגני הוא כל מה שמופיע בתוצאות הרגילות, כלומר לא מסומן כמודעה. אי אפשר לשלם כדי להופיע בהן.
היתרון הגדול הוא שאין תשלום על כל כניסה, ושהתנועה לרוב ממשיכה להגיע גם אחרי שמפסיקים להשקיע, כל עוד האתר נשאר מעודכן. לכן זה נכס שמצטבר. המחיר הוא חוסר ודאות: אי אפשר לדעת מראש מה בדיוק יעבוד, והתוצאות לא מגיעות לפי לוח זמנים.
SEO אינו תוסף שמתקינים ואינו פעולה חד פעמית. התוצאות בגוגל זזות כל הזמן, מתחרים מעדכנים את העמודים שלהם, ואתר שדורג יפה יכול לרדת אם הוא מתיישן.
נניח שהעליתם עמוד חדש. עד שמישהו יראה אותו בתוצאות הוא צריך לעבור שלוש תחנות, ובכל אחת אפשר להיתקע.
התחנה הראשונה היא סריקה (Crawling): קודם כל הרובוט של גוגל צריך לגלות שהעמוד קיים. הוא מגיע אליו דרך קישור מעמוד אחר, שלכם או של אתר חיצוני, או דרך מפת האתר. עמוד יתום, שאין אליו קישור ושאינו רשום במפה, עלול לא להתגלות בכלל.
התחנה השנייה היא אינדוקס (Indexing): גוגל קורא את מה שמצא ומחליט אם לשמור אותו במאגר שלו. עמוד שנחסם בטעות לרובוטים, עמוד שכמעט אין בו טקסט ועמוד שחוזר על תוכן שכבר קיים במקום אחר עלולים להישאר בחוץ.
התחנה השלישית היא דירוג (Ranking), והיא היחידה שחוזרת על עצמה בכל חיפוש מחדש. כשמישהו מקליד ביטוי, גוגל שולף מהמאגר את העמודים שנראים לו מתאימים ביותר לצורך שמאחורי החיפוש, ומסדר אותם. הוא שוקל מאות גורמים, ואת הרשימה המלאה אין לאף אחד מחוץ לגוגל.
כשעמוד לא מופיע, בודקים לפי הסדר הזה: האם התגלה, האם נשמר, ורק אז האם הוא מדורג גבוה מספיק. את התחנה השנייה קל לבדוק. מקלידים בגוגל site:example.co.il, כשבמקום example.co.il כותבים את כתובת האתר שלכם, ורואים אילו עמודים נשמרו. אם עמוד חשוב חסר, אין טעם לשפר בו משפטים לפני שמבררים למה גוגל לא שמר אותו. ב-Search Console אפשר לבדוק כתובת בודדת ולקבל תשובה מדויקת יותר.
את העבודה אפשר לחלק לשלושה תחומים: SEO טכני, SEO תוכן (בתוך העמוד, On-Page) ו-SEO חיצוני (מחוץ לאתר, Off-Page). אף אחד מהם לא מספיק לבד.
זה הבסיס, והוא החלק שקרוב אליי כמתכנת. כשאני בונה אתר, התשתית נכנסת מהיום הראשון: מהירות, כותרת ותיאור לכל עמוד, מפת אתר, סכמה ונגישות. אפשר לראות את זה בעמוד הזה עצמו אם פותחים את קוד המקור: כתובת קנונית, הפניה לגרסה האנגלית ונתונים מובנים של מאמר, פירורי לחם ושאלות נפוצות.
גם בלי מתכנת אפשר לבדוק כמה דברים בעצמכם: אם האתר נטען מהר בנייד, אם כל עמוד נגיש בכתובת אחת בלבד (ולא גם עם www וגם בלי), אם הוא עובד ב-HTTPS, שגוגל מתייחס אליו כאות דירוג קל, ואם יש מפת אתר. חשוב גם שרת יציב: כשהסורק נתקל שוב ושוב בשגיאות שרת הוא מאט את הסריקה, ועמודים שמחזירים שגיאה לאורך זמן עלולים לצאת מהמאגר. על ההשפעה של האחסון על הקידום יש פירוט בעמוד אחסון אתרים לעסק.
גוגל מסתכל על גרסת הנייד של העמוד, ולכן אתר שקשה להשתמש בו בטלפון נמצא בעמדת נחיתות מול מתחרים שהתאימו אותו.
את חוויית הגולש גוגל מודד במדדי Core Web Vitals. LCP הוא הזמן עד שהתמונה או בלוק הטקסט הגדול ביותר במסך מוצגים, INP הוא מהירות התגובה לפעולות הגולש, ו-CLS הוא עד כמה העמוד קופץ בזמן שהוא נטען. הם אות אחד מתוך רבים ולא יפצו על תוכן חלש. אחת הסיבות השכיחות לאתר איטי היא תבנית כבדה עם ריבוי תוספים. את ההשוואה כתבתי בוורדפרס מול קוד אישי, ואת ההיבט של גוגל תמצאו בעמוד פיתוח Full-Stack, בפרק איך פיתוח בקוד אישי עוזר לקידום בגוגל.
גוגל רוצה להציג למחפש את התשובה הכי טובה שיש לו. לכן תוכן שעונה בדיוק על מה שנשאל, כתוב היטב וממוקד בביטוי שהמחפש הקליד, מדורג טוב יותר מתוכן כללי. עמוד ממוקד, כמו "בניית אתר לעורכי דין", יתמודד על החיפוש הזה טוב יותר מעמוד כללי שמנסה לדבר לכולם.
בפועל זה אומר עמוד אחד לכל נושא, כותרת ראשית אחת שמתארת אותו, תשובה ישירה בהתחלה ורק אחריה הפירוט, וכותרות משנה שמנוסחות כמו השאלות שאנשים מקלידים. הכותרת של העמוד (Title) היא מה שרואים בתוצאות, ולכן כדאי שתכיל את הביטוי המרכזי. התיאור שמתחתיה לא נחשב גורם דירוג, אבל הוא מה שמשכנע מחפש ללחוץ.
גוגל לא מסתפק במה שהאתר אומר על עצמו, ולכן מחפש סימנים שמגיעים בעיקר מבחוץ: אתרים שמקשרים אליכם (Backlinks), ביקורות של לקוחות, אזכורים של העסק בכתבות וברשימות ספקים, ושם אמיתי של מי שכתב את התוכן, עם ניסיון שאפשר לבדוק. מעט קישורים מאתרים שקשורים באמת לתחום שלכם שווים לרוב יותר מהמון קישורים מאתרים שנוצרו רק כדי לצבור קישורים. קניית קישורים נכללת בהנחיות של גוגל בין הפעולות שנחשבות ספאם, והתוצאה עלולה להיות ירידה בדירוג.
מקורות טובים לקישורים הם מקומות שיש להם סיבה אמיתית להזכיר אתכם: אתר של איגוד או לשכה בתחום, לקוח שכותב עליכם, כתבה על עבודה שעשיתם. ביקורות מבקשים רק מלקוחות שבאמת קנו.
לפני שכותבים משהו כדאי לדעת מה אנשים מקלידים בפועל, ולא מה שנשמע לנו טבעי. כמה מקורות חינמיים משלימים זה את זה:
אחרי שיש רשימה, מתאימים לכל עמוד ביטוי מרכזי אחד ומוסיפים כמה ניסוחים קרובים שיופיעו בטקסט באופן טבעי. אם שני עמודים באתר עונים על אותו ביטוי, הם מתחרים זה בזה (קניבליזציה של מילות מפתח) וגוגל מתקשה לבחור ביניהם. כדאי לתת לאחד מהם נושא אחר או למזג אותם לעמוד אחד.
לפני שמחליטים איזה עמוד לכתוב, כדאי לעשות בדיקה קצרה: להקליד את הביטוי בגוגל ולקרוא את העמוד הראשון של התוצאות. מה שמדורג שם הוא מה שגוגל למד על הצורך של אנשים שמקלידים את זה. ביטוי כמו "מזגן", למשל, יכול לבוא ממי שרוצה לקנות, ממי שצריך תיקון וממי שרק מנסה להבין איזה סוג מתאים לו, וגוגל מנסה להעריך מי מהם נפוץ יותר ומציג עמודים לפי זה.
מכאן שעמוד טוב לא מספיק אם הוא מהסוג הלא נכון. אם כל מה שמדורג בעמוד הראשון הוא הצעות של נותני שירות, גם העמוד שלכם צריך להיות הצעה. אם כל מה שמדורג הוא הסברים, צריך להסביר. כך זה נראה באתר הזה: מי שמקליד "אחסון אתרים לעסק" בוחר ספק ורוצה לראות מה כלול ואיך יוצרים קשר, ולכן העמוד על אחסון בנוי כעמוד שירות. מי שמקליד "למה האתר שלי לא מביא לקוחות" מחפש אבחון, ולכן עונים לו ברשימת בדיקות ולא בהצעה.
זו גם הסיבה שהעמוד הזה לא מפרט מחירים. מי שמחפש הסבר לא שאל על מחיר, ומי שרוצה לדעת כמה עולה קידום ימצא את זה במדריך המחירים לקידום אתרים בישראל.
הדף על בניית אתר לעורכי דין בנוי סביב ביטוי אחד. הכותרת שלו (Title) פותחת בביטוי עצמו, הכותרת הראשית חוזרת עליו, ומיד אחריהן בא תקציר קצר לפני שמגיע הפירוט. כותרות המשנה עונות על מה שבעל משרד שואל לפני שהוא פונה, למשל כמה עולה אתר כזה, מה כולל התהליך ובכמה זמן מדובר. עמודים אחרים באתר, כמו המדריך הזה, מקשרים אליו בטקסט שמתאר אותו. כך גם הגולש וגם הרובוט מבינים על מה העמוד, בלי שצריך לנחש.
זו שאלה שחוזרת הרבה, והתשובה פחות נעימה ממה שמקווים: אי אפשר להבטיח מקום ראשון. גוגל לא מוכר דירוג, התוצאות שונות בין מכשיר למכשיר ובין מחפש למחפש, והאלגוריתם מתעדכן כל הזמן. הצעה שמגיעה עם מקום ראשון ותאריך יעד צריכה לעורר שאלה: על מה היא מתבססת?
מה כן אפשר? להיות ראשון על ביטוי מסוים, אחרי שמחליטים איזה. "ראשון בגוגל" בלי ביטוי הוא כמו "ראשון בתור" בלי לדעת באיזה תור. הדרך הריאלית נראית כך:
שתי הערות. בחלק מהחיפושים התוצאות הראשונות בדף הן מודעות, כך שמקום ראשון אורגני אינו תמיד הדבר הראשון שרואים. ולעסק עם מיקום פיזי כדאי לבדוק מה מופיע בחיפוש שלו: אם יש שם מפה, חלק מהמרוץ מתנהל שם, והוא עובר דרך פרופיל Google Business ולא רק דרך האתר.
SEO הוא ערוץ שיווק אחד מתוך כמה שעסק יכול להפעיל, לצד פרסום ממומן, רשתות חברתיות והמלצות. מה שמייחד אותו הוא שאין תשלום על כל קליק. הוא גם עובד טוב יותר כשיש כבר אתר ותוכן שיודעים להפוך מבקר לפנייה.
מודעה ב-Google Ads אפשר להפעיל היום ולקבל גולשים כבר מחר, אבל ההופעה נגמרת ברגע שהתקציב נגמר. עמוד שדורג אורגנית ממשיך להופיע בלי חשבון שרץ, אבל להגיע לשם לוקח זמן ואין לזה התחייבות.
אין חובה לבחור באחד מהם. עסק יכול להפעיל מודעות בחודשים הראשונים, כשצריך פניות מהר, ובמקביל לבנות עמודים שימשיכו לעבוד אחרי שהתקציב יורד. ומי שכבר מפרסם בגוגל יכול לבדוק אילו ביטויים הביאו לו פניות: אותם ביטויים הם מועמדים טובים גם לעמוד אורגני.
במדריך המחירים שלי כתוב שמתחילים לראות שיפור אחרי 3 עד 6 חודשים, ותוצאות משמעותיות אחרי 6 עד 12. מקדמים אחרים מפרסמים הערכות שונות, ולכן כדאי לקרוא את המספרים כהערכה ולא כהתחייבות.
בתוך הטווח הזה יש הבדל בין סוגי שינויים. עמוד שכבר קיים ושיפרתם אותו ייקלט אחרי שגוגל יסרוק אותו שוב, ולפעמים התזוזה מורגשת בתוך שבועות. עמוד חדש בנושא שהאתר לא עסק בו קודם צריך חודשים כדי להיכנס לתמונה.
ארבעה דברים מזיזים את הטווח למעלה או למטה: מצב האתר ביום שמתחילים, איכות התוכן, חוזק הקישורים ועוצמת התחרות בתחום. אתר שנבנה נכון מההתחלה מתחיל מנקודה טובה יותר.
אתר קטן בתחום שאין בו תחרות חזקה הוא מקום סביר להתחיל בו לבד. רוב התועלת מגיעה מדברים פשוטים: חיבור ל-Search Console כדי לראות מה קורה בפועל, כותרת ותיאור משלהם לכל עמוד, קישורים בין העמודים ותוכן שעונה על שאלות שלקוחות באמת שואלים.
את המצב הטכני אפשר לבדוק בלי כלים בתשלום. ב-Search Console רואים אילו עמודים נשמרו ואילו נתקלו בבעיה, ובכלי PageSpeed Insights של גוגל מקלידים כתובת של עמוד ומקבלים בדיקת מהירות. אם מה שמופיע שם לא מובן, זה הרגע לשאול מתכנת.
כדאי להיעזר באיש מקצוע כשטעות עלולה לעלות ביוקר. זה המצב כשהאתר נבנה מחדש וכתובות העמודים השתנו, כשהתנועה ירדה בבת אחת בלי הסבר, כשמדובר בחנות או באתר עם הרבה עמודים, וכשכמה מתחרים כבר משקיעים בתחום. לפני שחותמים, כדאי לדרוש:
מקדם יכול לעבוד היטב רק על אתר שאפשר לעבוד איתו. אם האתר איטי או בנוי על תבנית כבדה, חלק מהתקציב הולך על תיקונים לפני שהקידום בכלל מתחיל.
תוכנית קטנה לבעל עסק שיש לו כבר אתר. היא מסדרת את הבסיס ונותנת נתונים להחלטה הבאה.
בתום 30 יום עדיין מוקדם לשפוט לפי מקום בתוצאות. שווה לבדוק אילו ביטויים חדשים הופיעו ואיפה העמודים עומדים. ההמשך הוא אותו מחזור: עמוד משופר או חדש, מדידה, תיקון. מי שעוד לא בנה אתר, או שוקל לבנות מחדש, ימצא במדריך המלא לבניית אתר לעסק איפה SEO נכנס בתהליך.
המדד שבסוף קובע הוא פניות. אפשר להגיע למקום טוב על ביטוי שלא מביא אף לקוח, ואז הבעיה היא הביטוי ולא הדירוג. כדי לראות כמה מהנכנסים מחיפוש אורגני יצרו קשר, מחברים את האתר ל-Google Analytics ומגדירים פנייה (שליחת טופס, לחיצה על טלפון או וואטסאפ) כאירוע.
את הסיבות לשינוי מחפשים ב-Search Console. הדוח מאפשר לסנן עמוד אחד או ביטוי אחד, וכדאי להשתמש בזה, כי נתון אחד לכל האתר מטשטש את מה שקורה בעמודים עצמם. אלה הנתונים שמסתכלים עליהם:
יש כאן דברים שאני לא יודע. בחלק מהחיפושים גוגל מציג היום בראש הדף סיכום שנוצר אוטומטית, ועוזרי AI אחרים עונים בלי להציג רשימת תוצאות בכלל. אני לא יודע לפי מה נבחרים המקורות שמופיעים בסיכומים האלה, ולמיטב ידיעתי גם אף אחד מחוץ לחברות שמפעילות אותם לא יודע. לכן אני לא מבטיח הופעה שם, והבטחה כזאת מצד מישהו אחר היא סימן לשאול שאלות.
מה שכן בידיים שלי הוא להמשיך לבנות כמו קודם: עמוד שגוגל מצליח לסרוק ולשמור, פתיחה שמשיבה על השאלה מיד, ושם של מי שכתב ושל העסק שאפשר לבדוק. כך גם בנויים העמודים כאן: הגדרה קצרה בפתחם ורק אחריה הפירוט, כמו בעמוד הזה. פסקה שאפשר לקרוא בנפרד מהשאר עוזרת קודם כל לקורא שממהר, ואם היא עוזרת גם בסיכומי AI, מצוין.
ההגדרות כאן קצרות בכוונה. מונחים שמופיעים בכלים ובהצעות מחיר באנגלית השארתי באנגלית, כדי שתזהו אותם כשתפגשו אותם.
SEO (Search Engine Optimization) הוא קידום אתרים אורגני, קבוצת פעולות שגורמות לאתר שלכם להופיע גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל באופן טבעי, ללא תשלום על כל קליק. בעברית קוראים לזה גם קידום אורגני, ואורגני פירושו התוצאות הרגילות ולא המודעות. הקידום כולל עבודה על האתר עצמו (מבנה, מהירות, תוכן) ועל האמון מחוץ לו (קישורים, ביקורות, אזכורים). בניגוד לפרסום ממומן, תנועה אורגנית לרוב ממשיכה להגיע גם אחרי שמפסיקים להשקיע, אם האתר נשאר מעודכן.
זה תלוי בסוג השינוי. במדריך המחירים של האתר הזה כתוב שמתחילים לראות שיפור אחרי 3 עד 6 חודשים ותוצאות משמעותיות אחרי 6 עד 12, ומקדמים אחרים מציגים טווחים שונים, ולכן אלה הערכות ולא הבטחה. עמוד קיים שעודכן יכול לזוז כבר בתוך שבועות, ועמוד חדש בנושא שהאתר לא עסק בו קודם צריך חודשים. הטווח מושפע מרמת התחרות, ממצב האתר בהתחלה, מאיכות התוכן ומחוזק הקישורים.
שלושה תחומים: תוכן שעונה על כוונת החיפוש, אתר שגוגל יכול לסרוק ושנוח לגלוש בו (מהירות, מובייל, נגישות, Core Web Vitals), וסמכות מחוץ לאתר (קישורים נכנסים איכותיים, ביקורות ומוניטין). אף אחד מהם לא מספיק לבד.
קודם מחליטים ראשון על איזה ביטוי, כי מקום ראשון כללי לא קיים. אחר כך בונים עמוד אחד שעונה על הביטוי טוב יותר מהעמודים שמדורגים בו היום, מוודאים שגוגל סורק ושומר אותו, ובונים סביבו אמון מחוץ לאתר. את התוצאה עצמה אי אפשר להבטיח, כי הסדר נקבע בגוגל. מי שמתחייב למקום ראשון מתחייב בשמו של גוגל.
באתר קטן ובתחום שאין בו תחרות חזקה אפשר להתחיל לבד: לחבר את האתר ל-Search Console, לתת לכל עמוד ביטוי מרכזי אחד עם כותרת ותיאור משלו, לקשר בין העמודים ולכתוב על שאלות שלקוחות באמת שואלים. כדאי להיעזר באיש מקצוע כשכתובות העמודים הוחלפו, כשהתנועה ירדה בפתאומיות, כשמדובר בחנות או באתר עם הרבה עמודים, או כשכמה מתחרים כבר משקיעים בתחום.
משלבים כמה מקורות חינמיים: החיפושים שכבר מביאים חשיפות ב-Search Console, ההצעות של ההשלמה האוטומטית בגוגל ותיבת השאלות הקשורות בתוצאות (People Also Ask), והשאלות שלקוחות שואלים בפועל. אחר כך בוחרים ביטוי מרכזי אחד לכל עמוד ובודקים בגוגל איזה סוג עמודים מדורג עליו היום.
SEO טכני דואג שגוגל יוכל לסרוק ולהבין את האתר: מהירות, מבנה, מפת אתר, סכמה. SEO תוכן דואג שכל עמוד יענה על כוונת החיפוש. SEO חיצוני (Off-Page) בונה אמון מחוץ לאתר: קישורים נכנסים, ביקורות ואזכורים.
בודקים לפי הסדר: האם גוגל גילה את העמוד, האם שמר אותו, ורק אז האם הוא מדורג גבוה מספיק. עמוד שאין אליו קישור מעמוד אחר ושאינו רשום במפת האתר עלול לא להתגלות בכלל. עמוד שנחסם בטעות לרובוטים, עמוד שכמעט אין בו טקסט ועמוד שחוזר על תוכן שכבר קיים במקום אחר עלולים להישאר מחוץ למאגר. ב-Search Console אפשר לבדוק כתובת בודדת ולקבל תשובה מדויקת, ורק כשהעמוד נשמר כדאי לעבור לשיפור התוכן.
כן, אבל מבחוץ אי אפשר לדעת איך נבחרים המקורות בתשובות האלה, כי רק החברות שמפעילות אותן מכירות את הכללים, ולכן לא כדאי להאמין להבטחות מדויקות. מה שנשאר בידיכם הוא היסוד: אתר שגוגל מצליח לסרוק ולשמור, עמוד שפותח בתשובה, ושם של מי שכתב שאפשר לבדוק.
המדד שחשוב באמת הוא פניות: אחרי שמגדירים ב-Google Analytics פנייה (שליחת טופס, לחיצה על טלפון או וואטסאפ) כאירוע, אפשר לראות כמה מהנכנסים מחיפוש אורגני יצרו קשר. ב-Search Console עוקבים אחרי קליקים, חשיפות, שיעור הקלקה ומיקום ממוצע של כל עמוד וביטוי, כשהחשיפות בדרך כלל עולות לפני הקליקים.
אני בונה אתרים עם תשתית SEO טכני מהיסוד: מהירות, כותרות ותיאורים, מפת אתר וסכמה. ייעוץ ראשוני חינם, בלי התחייבות.
לקבלת הצעת מחיר